אנגל 7 - בית מאיר אריסון

הדפס שלח באימייל שתף בפייסבוק
שיתוף:

שנת הקמה : 1935
שנת סיום השימור : 2009

סיפורו של בניין

המגרש, ששטחו 597 מ"ר, נרכש ע"י מאיר אריסון בחודש פברואר שנת 1935, במחיר של 1100 לירות ארץ ישראליות. תוכניות הבניין הוגשו לאישור במאי של אותה שנה, רישיון הבנייה התקבל פחות מחודש לאחר מכן ושישה חודשים אחר כך, ב-9.12.35, הסתיימה הבנייה.

הבעלים הראשון, מאיר אריסון, היה דמות דומיננטית בכלכלת היישוב. הוא נולד בזיכרון יעקב ב-1894 למשה ושרה, איכרים מראשוני ומייסדי המושבה. מאיר למד במושבה ולאחר מכן נסע לאיסטנבול ללימודים בביה"ס למסחר. ב-1914 גויס לצבא התורכי ושירת בו כקצין. מעמדו אפשר לו לסייע למאיר דיזנגוף לעזור למגורשי ת"א ויפו ולהקל על המצור במושבת הולדתו לאחר שהתגלתה מחתרת ניל"י. העזרה לדיזנגוף השתלמה, כיוון שלאחר סיום המלחמה, הזמין אותו ראש העיר לנהל משרד לעמילות יצוא יבוא ועם הזמן גם הפך לשותף בפירמה שלו. בזכות כישרונו וידיעת השפות המרשימה שלו תרם מאד לעסקים הפרטיים בפרט ולכלכלה העברית בכלל ואף קיבל אותות הוקרה והצטיינות על פיתוח קשרי חוץ מרומניה, צרפת ובלגיה. בעברו של אריסון גם חברות באגודות ומועדונים שונים כמו רוטארי, אגודת הקומיסיונרים, הבונים החופשיים והמועדון המסחרי והתעשייתי בת"א, שברובם מילא תפקיד מרכזי כמייסד ונשיא.

ב-1946 לאחר פטירתו, עבר הנכס ברחוב אנגל ליורשיו. ב-1949 חובר הבניין למערכת הביוב העירונית כאשר עד אז נעשה שימוש בבורות סופגים. בשנות ה-50 פתחו 3 חיילים משוחררים במרתף הבניין, שירותי מכבסה אוטומטית ובנוסף, פעל במרתף בית מלאכה לייצור כיפות.

מבחינת ערכו ההיסטורי הבניין משקף את העלייה הגדולה של שנות ה-30 שהצריכה בנייה של בתים בני 3-4 קומות, שהחליפו את הבתים הקטנים. הבניין, כמו רבים בסביבתו, נבנה בסגנון הבינלאומי שרווח בתל אביב באותן שנים - סגנון שביטא תפיסות חברתיות ותרבותיות, שעיקרן פונקציונאליות ומענה לצרכיה של עיר שנמצאת בתנופת פיתוח וצמיחה. הבניין כמעט לא עבר שינויים במהלך השנים עד לשימורו ע"י "בנייני העיר הלבנה" ושמר על צביונו המיוחד: הוא נבנה בצורת ח' (כלפי חזיתו האחורית), שבחלקה הפנימי חצר ירוקה לטובת שימושם הפרטי של דייריו; חזיתו מחולקת לשני גושים ורק קומת הקרקע שונה והכניסה מפרה את הסימטריה. עם זאת, החזית בעלת פרופורציות נעימות; החללים הציבוריים הפנימיים שבו, כמו הכניסה וחדר המדרגות, תוכננו בקפידה ועוצבו כנראה ע"י כבירי, תוך שימת לב לפרטים: מהמעקה הייחודי, דרך דלת הכניסה ועד המנורות - הכל על מנת לשמור על ההרמוניה הכוללת שאפיינה את הבית. בבניין נעשה שימוש בחלונות הזזה שלא היו אופייניים בשנות ה-30 והוא נבנה בשיטות "מודרניות" שכללו שימוש בבטון מזוין, לבני סליקט, עמודים וטיח שטוף (וושפוץ), שיטות שאפיינו את הסגנון הבינלאומי.

האדריכל

הבניין תוכנן ע"י האדריכל אברהם כבירי. כבירי נולד ב-1903 באוקראינה ועלה ארצה ב-1922. בשעות הערב למד הנדסת בניין במכון הטכני מונטיפיורי וביום עבד כפועל בניין כדי להתפרנס. ב-1926 היה שותף לעבודות הבנייה של תחנת הכוח בנהריים ושנה לאחר מכן נסע לצרפת ללמוד הנדסה אזרחית באוניברסיטת קאן.

ב-1930 סיים את לימודיו והחל לבנות מאות בתי מגורים פרטיים במסגרת הפרקטיקה העצמאית שהקים. בין הבתים שהקים: אנגל 7, אידלסון 13, שמריהו לוין 11, שלמה המלך 70, בר כוכבא 50 ושלמה המלך 11 ו-38.

הבניין כיום

הבניין מוגדר בתכנית השימור של עיריית תל אביב כבניין לשימור בהגבלות לא מחמירות.

בנייני העיר הלבנה ביצעה בבניין זה עבודות שימור ותוספת בניה מקיפות ביותר. שלוש הקומות המקוריות של הבניין, נתמכו ע"י יסודות זמניים לצורך חפירת מרתף חניה. עם סיום המרתף, שוקמו הקומות המקוריות וכן התווספה בניה של 3 קומות נוספות.

העבודות הסתיימו ב-2009 וכיום הבניין מאוכלס במלואו.

 

אדריכל שימור: בר אוריין אדריכלים בע"מ

 

בנייני העיר הלבנה © 2017 כל הזכויות שמורות      |      בניית אתר: Webbit Interactive

בנייני העיר הלבנה

בלפור 44 תל-אביב 65226
טלפון: 03.5668001 | פקס: 03.5668002
info@whitecity.co.il