לילינבלום 41

הבניין נרכש ע”י בנייני העיר הלבנה, במטרה להשביח את ערכו ע”י תכנון מחדש של שטחי הבניין ושימורו בהתאם לפרטיו המקוריים
בבניין קיימות יחידות מסחריות בקומת הקרקע ודירות מגורים בקומות העליונות. הבניין תוכנן במקור ע”י האדריכל בנימין צ’לנוב בסגנון הבינלאומי.
תוכניתו הייתה פשוטה ופונקציונאלית.

סטטוס

מאוכלס

סיום עבודות שימור

2013

אדריכל שימור

בר אוריין אדריכלים

מעבר למפהחזרה לתמונות

סיפורו של בניין

בניין המשרדים שניצב ברחוב לילינבלום 41, בנוי בצורת ח’ שיוצרת חצר פנימית פרטית ובה עצי זית ודקל. הבניין מאופיין במרפסות רבות המעידות על תכנון תוך התחשבת בהפסקות “שאיפת אוויר” של עובדי המשרדים בבניין. בשנת 1925, נבנה על המגרש בית מגורים באזור שהיה חלק מאחוזת בית עבור משפחת טולצימסקי. הבית תוכנן ע”י האדריכל ברלין. בשנת 1933 קנה אליקים קושניר את הבית במטרה לבנות במקומו מבנה חדש שיתאים לסביבה המשתנה. ב-1934 קיבלה ת”א מעמד של עיר, מנתה 75,000 נפש והפכה למרכז כלכלי. הביקוש לשטחי מסחר ותעשיה עלה ובנקים ובתי משרדים החלו לתפוס את מקומם של בתי המגורים באזור שבין הרחובות נחלת בנימין, אלנבי ולילינבלום. בהתאם לאותה מגמה נהרס בית טולצימסקי ב-1937 וב-1938 נבנה תחתיו בית משרדים ב”סיטי” החדש של ת”א, שהוקם על שרידיה של אחוזת בית ההיסטורית. זהו המבנה הקיים עד היום.
הבניין תוכנן ע”י האדריכל בנימין צ’לנוב בסגנון הבינלאומי. תוכניתו הייתה פשוטה ופונקציונאלית ועם זאת בעלת אופי ייצוגי. בית קושניר מהווה עדות לתהליכים שונים שהתרחשו בעיר כמו הפריחה הכלכלית שהביאה להקמתו בשנות ה-30 המאוחרות, פריחה שנבעה מגל העולים שהביאה בכנפיה העלייה החמישית והובילה לבניית בתי משרדים במקומם של בתי המגורים מהסגנון האקלקטי. סגנון הבנייה הבינלאומי המאפיין אותו משקף גם הוא תפיסות חברתיות ותרבותיות של פונקציונאליות ושיתוף, שרווחו באותה תקופה. הבניין מצטרף לבתים ברחובות סביבו ליצירת המרקם העירוני מסחרי באזור. ייחודו של המבנה בשימוש במרפסות בנפחים שונים בכל החזיתות ובחללים ציבוריים מעוצבים עם פרטי ריהוט שתוכננו בסגנון מודרני.